13.06.12
 
הסקירה השנתית של מחלקת המטבע לשנת 2011
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
לסקירה המלאה - לחץ כאן
 
מחזור השטרות והמעות בשנת 2011
ערכו של מחזור המטבע הגיע בסוף שנת 2011 לכ-49 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-45[1] מיליארדים בסוף שנת 2010 – שיעור גידול של כ-9%, דומה לזה של שנת 2010 (כ-8%). הגידול נבע, בין השאר, מגידול האוכלוסייה והתרחבות הפעילות הכלכלית בשנתיים אחרונות. עם זאת, קצב גידולו של המחזור נמוך משמעותית מאשר בשנים 2008 ו-2009 (אז גדל המחזור ב-19% ו-21%, בהתאמה). את ירידת קצב הגידול בשנתיים האחרונות ניתן לייחס לעליית הריבית במשק, שהחלה בד בבד עם התחדשות תהליך הצמיחה.
חלקו של מחזור השטרות עמד בשנה הנסקרת על 97% מסך ערך המחזור כולו (47.4 מיליארדי ש"ח), וחלקו של מחזור המעות – על 3% (1.6 מיליארדי ש"ח). מגמת העליה של השנים האחרונות במשקלו של שטר ה-200 ש"ח במחזור נמשכה, וגידולו במחזור עמד השנה על 18%, עקב הגברת הפצתו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. סכום המשיכה הממוצע ממכשירי הבנק האוטומטיים המשיך וגדל השנה (גידול של של 5%) ל-616 ש"ח.
יותר ממחצית ממספר המעות שבמחזור (59%) הן מעות של 10 אג', והדבר נובע מעצימות השימוש בהן, בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית.
המעה בעריך 1/2 ש"ח היוותה בסוף שנת 2011 8% ממספר המעות שבמחזור. חלקה במחזור גדל כתוצאה משינוי בתעריף הנסיעה העירונית בתחבורה הציבורית בינואר 2011 ב"אגד" וביולי ב"דן" ל-6.4 ש"ח, מהלך שהגדיל את הצורך במעה זו למתן עודף.
המעה בעריך 1 ש"ח, שמרבים להשתמש בה במדחנים ובמכונות הממכר, היוותה ב-2011 24% ממספר המעות שבמחזור, והמעה בעריך 2 ש"ח, שהוכנסה למחזור ב-2007, הגיעה ב-2011 ל-3% ממספר המעות שבמחזור. המעות בעריכים 5 ש"ח ו-10 ש"ח היוו 4% ו-3% ממספר המעות שבמחזור, בהתאמה.
בשנת 2011 נמשכה מגמת הגידול של מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים. עיקר הגידול היה במכשירים מהסוג cash dispenser – מכונות בבעלות חברות פרטיות, המתופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות; כן התווספו חלופות נוספות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק ותחנות הדלק. במקביל נוספו בתאגידים הבנקאיים מכשירים אוטומטיים להפקדה של מעות ושטרות, במטרה לייעל את השירות ללקוח ולהוזיל את עלויות הטיפול במזומנים בסניפים.
עיקרי הפעילות בשנת 2011
בימים אלה נמצאת מחלקת המטבע בבנק ישראל בעיצומה של הכנת סדרת שטרות חדשה. הדמויות שיופיעו על גבי השטרות בסדרה החדשה נקבעו כזכור בתחילת שנת 2011 ואושרו על ידי הממשלה: המשוררת רחל על השטר של 20 ש"ח, המשורר שאול טשרניחובסקי על השטר של 50 ש"ח, המשוררת לאה גולדברג על השטר של 100, והמשורר נתן אלתרמן על השטר של 200 ש"ח. בדצמבר 2011 הכריז נגיד בנק ישראל על העיצוב הזוכה, שנבחר בתחרות פומבית, מתוך כ-100 הצעות שהוגשו. עיצובי העריכים השונים מעובדים בימים אלה לשם התאמתם לשטרות עצמם, שיכללו סימני ביטחון חדשים. בנק ישראל מתכוון להנפיק את שני העריכים הראשונים של הסדרה החדשה (50 ש"ח ו-200 ש"ח) במחצית השניה של שנת 2013, ואת השניים האחרים (20 ש"ח ו-100 ש"ח) בתחילת שנת 2014.
לקראת הנפקתה של הסדרה החדשה רכשה מחלקת המטבע ציוד וטכנולוגיות חדישות, לשם זיהוי סימני הביטחון החדשים של הסדרה החדשה. כן פועלת מחלקת המטבע להסדרת ההיערכות המשקית להחלפת סדרת השטרות בשיתוף נציגי הבנקים, נציגי החברות המפעילות את מכונות הממכר ואת מכונות הספירה והמיון וגורמים רלוונטיים נוספים.
בשנת 2011 הושלם יישומה של המדיניות החדשה לתפעול המזומנים שהנהיגה מחלקת המטבע החל בשנת 2009: זו הוחלה גם על תפעול המעות, ובכך הושגה התייעלות במשק בתחום זה. כן החלו מרכזי המזומנים של הבנקים להיערך לאריזה של המעות בגלילים – בדומה לאריזתן בבנק ישראל, וכפי שהן מתקבלות מהמיטבעות. כיום מרכזי המזומנים מפקידים את המעות בבנק ישראל במיכלי פלסטיק, ובינם לבין עצמם מעבירים את המעות באריזת ניילון כבדות. מעבר האריזה לשיטת האריזה בגלילים ישליט אחידות באריזת המעות על כל שלביה, דבר המקנה יתרונות בטיחותיים ולוגיסטיים.
בינואר 2012 זכה מטבע זיכרון שהנפיק בנק ישראל, "יונה במעי הדג", במקום הראשון בתחרות השנתית Coin of The Year שעורך Krause Publications – מו"ל אמריקאי, המוביל בעולם בהוצאת ירחונים ורבעונים לתרבות הפנאי ולספרים בנושאים שונים, ובמיוחד אספנות של שטרות ומעות. הזוכה בתחרות הוא מטבע בעריך 2 ש"ח העשוי מכסף "קשוט" – המטבע החמישה עשר בסדרת מטבעות הזיכרון "תמונות מן התנ"ך", שמנפיק בנק ישראל. עיצבו אותו האמנים גדעון קייך מירושלים (צד הנושא) ואהרון שבו מבית גמליאל (צד הערך).
בשנת 2011 המשיכה מחלקת המטבע בהכנותיה לשעת חירום – בין היתר כדי להבטיח, במקרה הצורך, אספקה של מזומן בכמות מספקת לכל האוכלוסייה ובפריסה ארצית.
במסגרת מאבקו של בנק ישראל בזיופי מטבע התכנס השנה מספר פעמים הפורום הייעודי, הכולל, נוסף על נציגי מחלקת המטבע בבנק ישראל, את נציגי משטרת ישראל, התאגידים הבנקאיים ואיגוד הבנקים. בפורום נדונות ומגובשות דרכים למניעת זיופים, לאיתור כסף מזויף ולטיפול בו.
מחלקת המטבע פועלת לשירוש תופעה המקובלת בקרב עסקים, סוחרים ובקרב קופאים לא מעטים – כתיבה על גבי שטרות, שהיא למעשה השחתת מטבע, דבר האסור על פי חוק העונשין. כשמתגלה שטר כזה הוא מוצא על ידי בנק ישראל מהמחזור, דבר הגורם להגדלת הוצאות ההנפקה.
בשנים אחרונות התרחב השימוש בתצלומי שטרות ובתואמי שטרות בפרסומות. בנק ישראל מבקש להביא לידיעת הציבור ולתשומת לבם של הגופים המפרסמים והמפיצים את הסייגים והאיסורים המוטלים על צילום שטרות ופרסום התצלומים:
http://www.bankisrael.org.il/catal/cnotes.pdf
מחלקת המטבע בבנק ישראל מקבלת מהציבור פניות רבות, בהיקף גדל והולך, שמהן עולה כי הציבור מעורב ומתעניין יותר ויותר בתחום המזומנים. הדבר מתבטא בפניות לקבלת מידע, בתגובות על הנפקת מעות ושטרות חדשים, בהצעות ופניות בעניין מטבע ובמודעות לפרטים המופיעים על גבי השטרות והמעות.
לפניות הציבור בנושא המטבע:
pniotz_ matbea@boi.gov.il
לאתר האינטרנט:
http://www.bankisrael.org.il/catal/catalh.htm
מחלקת המטבע מספקת לציבור שירותי פריטה וצריפה של מזומנים בקופת הסניף שבבנק ישראל בירושלים. כן אפשר להחליף בקופת הסניף מטבע פגום. יש להדגיש שהחלפתם של השטרות מסדרה א' של השקל החדש, שהילכה במחזור בין השנים 1985 – 1999 הסתיימה ב-31.12.10, ולא ניתן עוד להחליף שטרות מסדרה זו.
השירות לקהל ניתן בימים א'-ה' בשעות 8:00–13:00, טלפון: 02-6552847.