30.04.12
 
תמצית דברי נגיד בנק ישראל בכנס איגוד התעשיה הקיבוצית
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
נגיד בנק ישראל נשא היום דברים בכנס השנתי של איגוד התעשיה הקיבוצית במכללת רופין. להלן תמצית מדבריו.
 
המשק הישראלי מושפע מאוד ממצב המשק העולמי. אמנם מצב המשק הישראלי מאוד טוב ביחס למצב באירופה ובארה"ב, אם כי באופן מוחלט המצב שלנו הוא רק "טוב" ולא "מצוין" שכן באופק נראים עננים שהצל שלהם כבר מעיב על המשק הישראלי.
 
קרן המטבע הבינלאומית פרסמה לפני שבועיים את התחזית שלה לצמיחה העולמית לשנים 2012-2013, והתמונה העולה מהתחזית איננה מאוד ורודה. בארה"ב צפויה בשנת 2012 צמיחה של 2.1%, פחות מהשיעורים שנצפו בעבר. לאירופה צפויה צמיחה שלילית, וב-2013 צפויה אמנם התאוששות אבל איטית, בשיעור של 0.9%. במשקים המתעוררים המצב טוב יותר, אך קצבי הצמיחה הצפויים שם עדיין נמוכים משמעותית מהרמות שסביב 10% לשנה שהכרנו בעבר. בסך הכל למשק העולמי צפויה צמיחה של כ- 3.5% ב-2013, ומשתנה חשוב מבחינת הישראלי הוא הסחר העולמי. ב-2009 היתה ירידה של כ-10% בסחר, והוא חזר אמנם לצמוח בשנת 2010 בכ-12%, אבל בסך הכל הצמיחה הכוללת של הסחר העולמי בשנתיים אלו ביחד הייתה נמוכה, והתחזית לעתיד לא מספיק מעודדת.
 
בשנים שלפני המשבר, מאז סוף המיתון של 2002-2003, המשק הישראלי צמח בשיעורים גבוהים של כ-5% לשנה, לבד משנת 2009, שנת המיתון העולמי, אז נרשמה צמיחה של 0.8%, מעל הממוצע במדינות המפותחות. הנגיד התמקד בנתוני שנת 2006 בה נרשמה צמיחה של 5.6%, למרות מלחמת לבנון השניה שבמהלכה קפאה כמעט לחלוטין הפעילות הכלכלית באזור הצפון. אירוע זה מהווה דוגמא ליכולת ההתמודדות של המשק מול משברים שונים.
 
כלכלת ישראל צלחה, כידוע, את המשבר הפיננסי בצורה טובה יחסית להרבה מדינות אחרות. בשנת 2009 גרעון הממשלה עמד על 5% מהתוצר, אולם הייתה זו תוצאה של פעולת המייצבים האוטומטיים: בשל המצב הפוליטי לא ניתן היה לאשר את תקציב המדינה בתחילת השנה, ולכן המשרדים פעלו במסגרת של תקציב חודשי שהיווה 1/12 מתקציב השנה הקודמת. בניגוד לרוב המדינות המפותחות, בישראל יחס החוב לתמ"ג לא עלה ואפילו ירד. למרות זאת, חשוב שנמשיך בתוואי הירידה של נטל החוב שכן אנו מדינה שצריכה להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר מאשר רבות מהמדינות האחרות.
 
לאחר נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס היה בבנק ישראל חשש מפני משבר פיננסי משמעותי. קיבלנו החלטה להוריד את הריבית ולא להמתין להחלטת הריבית הרגילה, והיות והיינו לפני יום כיפור, והחלטנו להוריד את הריבית מיד בחצי נקודת אחוז. למחרת, שבעה מהבנקים המרכזיים החשובים בעולם הפחיתו את הריבית אף הם בחצי נקודת אחוז. העובדה שהקדמנו את העולם, שהייתה, כאמור, תוצאה של התאריך בו חל יום כיפור, הגבירה את האמינות של בנק ישראל שהוצג כגוף שנחוש לטפל במשבר.
 
מבחינת השווקים בפיננסיים, עד 2011 מדד תל אביב 100 היה מאוד מתואם עם מדדי מניות בחו"ל. אולם במחצית השניה של 2011, נראה שישנה התנתקות ממדדי המניות בעולם הבא לידי ביטוי בתת ביצוע של המדדים בישראל. הדבר הוא ככל הנראה תוצאה של הסיכונים הספציפיים שבפניהם עומד המשק הישראלי.
 
בנוגע לתעשיה הקיבוצית, ציין הנגיד שאחת השאלות היא מהו הדבר החשוב יותר – האם חשובה עצם קיומה של תעשייה בקיבוצים, אשר מספקת מקומות עבודה, או שיש חשיבות גם לעצם הבעלות של הקיבוצים על התעשייה. בכל אופן, הצלחתה של התעשייה הקיבוצית מרשימה מאוד.
 
בסוף דבריו ציין הנגיד שהתמונה שמצטיירת לגבי עתיד המשק הישראלי לשנים הקרובות היא חיובית מאוד, אולם הוא גם מנה את הבעיות והאתגרים שיעמדו בפני המשק בשנים הבאות:
1.      בעיית העוני, בעיקר במגזר החרדי והערבי.
2.      אתגר דמוגרפי, המתקשר לעובדה שאותם מגזרים שחלקם באוכלוסיה הולך וגדל, הם גם המגזרים שבהם שיעור ההשתתפות בכח העבודה נמוך במיוחד.
3.      האתגר של שיפור ההישגים של מערכת החינוך. אתגר זה קשה במיוחד במציאות שבה ישנן ארבע מערכות חינוך שונות במדינה.
 
בתשובה לשאלות הקהל אמר הנגיד:
שאלה: האם אתה צופה שהממשלה תקיים כלכלת בחירות?
תשובה: אני לא יודע אם אנו אכן עומדים לקראת בחירות בשנה הבאה. בניגוד לממשלות אחרות, הממשלה בישראל מתקשה לקיים כלכלת בחירות, היות והיא כפופה למגבלה חוקית על היקף ההוצאה. אי לכך, אני לא מצפה לחריגות בצד ההוצאות. יחד עם זאת לא ברור כרגע אילו החלטות יתקבלו מבחינת צד ההכנסות בתחום המיסוי.
שאלה: לאור הדרישות של המחאה החברתית, מה לדעתך ניתן לעשות כדי להפחית את יוקר המחיה?
תשובה: אחת מדרישות המחאה החברתית הייתה להפחית את יוקר המחיה. בהקשר זה, היבוא צריך לשחק תפקיד חשוב. הממשלה ביטלה את המכס על כמה מוצרי יבוא, אולם נראה שהתוצאה אינה מספקת. אם לא מורידים את המכס גם בתחומים אחרים לא תהיה בתחומים אלה מספיק תחרות. אמנם קשה מאוד לקבל החלטות שחושפות את המשק ליבוא מתחרה בשל הפגיעה בתעשייה המקומית, אולם עקרון היתרון היחסי מלמד אותנו שהסרת חסמי סחר מול חו"ל מביאה בסופו של דבר תועלת לשני הצדדים, הן למשק המקומי והן למשקי חו"ל.