26.03.2012
 
ריבית בנק ישראל לחודש אפריל 2012 תישאר ללא שינוי ברמה של 2.5%
 
להודעה זו בקובץ WORD - לחץ כאן
 
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן נותר בפברואר ללא שינוי, מעט מתחת לממוצע התחזיות המוקדמות, שעמדו על עלייה של 0.1%. בניכוי עונתיות עלה המדד ב-0.3%, גבוה מהתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה של 1.7%.
תחזיות האינפלציה והריבית: ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים עלה החודש ל-2.5%, לעומת 2.3% בחודש הקודם. האינפלציה הצפויה ל-12 המדדים הקרובים על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן המוצעים על ידי הבנקים מעבר לדלפק עמדה החודש בממוצע על 2.5%, לעומת 2% בחודש שעבר. העלייה בציפיות נובעת ככל הנראה מגורמים מצד ההיצע, בעיקר עליית מחירי האנרגיה בעולם. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה על פי שוק ההון (break even inflation) היו בחודש מארס, בממוצע, 2.9%, עלייה של 0.3 נקודת אחוז ביחס לחודש הקודם. ואולם סדרה זו מושפעת מעונתיות, בשל העדר רצף סדרות אג"ח צמודות, ולכן אומדן הציפיות מוטה גם החודש כלפי מעלה. הציפיות לטווחים הבינוניים שמרו על יציבות ברמה של 2.6%, והציפיות לטווחים הארוכים ירדו בכ-0.2%, לרמה של 2.4%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל לפי שוק התלבור ולפי עקום המק"מ מגלם ריבית של 2.7% ו-2.6% בעוד שנה, בהתאמה. שיעור הריבית בעוד שנה לפי תחזיות החזאים, יהיה, בממוצע, 2.6%, לעומת שיעור של 2.4% שהם חזו, בממוצע, בחודש שעבר. החזאים צופים שריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תישאר ללא שינוי.
הפעילות הריאלית: הנתונים שנוספו החודש תומכים בהערכה כי קצב הצמיחה מתייצב ברמות שאפיינו את הרביע האחרון של 2011, ופחת החשש לירידה נוספת בקצב גידולו של התוצר. המדד המשולב לחודשים ינואר ופברואר הצביע על התייצבות של קצב הצמיחה ברמה דומה לזו שנרשמה ברביע הרביעי של 2011. רכיבי המדד המשולב שתרמו לעליית המדד הם הייצור התעשייתי, יבוא הסחורות ויצוא השירותים, שקוזזו חלקית בשל ירידה בנתוני יצוא הסחורות ופדיון הסחורות והשירותים. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע גם הוא על בלימת ההאטה, עם פוטנציאל להאצה מסוימת של הצמיחה בחודשים הקרובים. גם מדד החיפושים בגוגל, המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, הוא חיובי, אף כי גם הוא אינו צופה האצה משמעותית בצמיחה. מדד מנהלי הרכש עלה בפברואר לרמה של 44 נקודות, לאחר ירידה חדה בחודש הקודם, תוך שינוי חיובי במרבית רכיביו. עם זאת, רמתו עדיין נמוכה מ-50 נקודות, רמה הנחשבת למבדילה בין התכווצות להתרחבות הפעילות.
שוק העבודה: שוק העבודה ממשיך להתאפיין ברמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. סקר כוח האדם לרביע הרביעי של 2011 מצביע על אבטלה נמוכה בשיעור של 5.4%, תוך התייצבות של שיעור ההשתתפות. למרות נתוני האבטלה הטובים ניתן לזהות האטה מסוימת בשוק העבודה: קצב הגידול של מספר משרות השכיר הוא במגמת ירידה החל מהרביע השני של שנת 2011. בחודש דצמבר 2011 עמד קצב גידולן של משרות השכיר על שיעור שנתי נמוך מ-1.5%, לעומת יותר מ-4 אחוזים בראשית 2011. סקר המשרות הפנויות של הלמ"ס מצביע על ירידה מסוימת של מספר המשרות הפנויות בחודש פברואר. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים אוקטובר עד דצמבר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-1.0% וב-0.6%, בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש פברואר גבוהים נומינלית בכ-5% מאשר בפברואר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר ערכה החודש את התחזית המקרו כלכלית הרבעונית. תחזית צמיחת התוצר ל-2012 עודכנה מעט כלפי מעלה: התוצר צפוי לצמוח בשנה זו ב-3.1%, ובשנת 2013 – ב-3.5%. כמו כן צופה החטיבה עליה של שיעור האבטלה לרמה של 5.9% בסוף שנת 2012. התחזית צופה בארבעת הרביעים הבאים אינפלציה של 2.6%, ושיעור הריבית הממוצע הצפוי לרביע הראשון של 2013 הוא 2.5%. חטיבת המחקר ציינה בהערכתה שהסיכונים העיקריים לתחזית הם החרפת המצב הגיאו-פוליטי ועליית מחירי האנרגיה, שצפויה להביא לעלייה באינפלציה ולהאטה בפעילות, והחרפה של משבר החוב באירופה, שצפויה להביא לירידה באינפלציה ולהאטה בפעילות.
נתוני תקציב הממשלה: סך גביית המסים בחודשיים הראשונים של השנה היה גבוה בכ-1.3 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתאים לתחזית השנתית של ההכנסות ממסים, שעידכן האוצר בראשית השנה ומתיישבת עם גירעון של 3.4 אחוזי תוצר. זאת בזכות הכנסה חד-פעמית חריגה בחודש ינואר. בניכוי הכנסה זו תקבולי המסים תואמים את התחזית המעודכנת. מנתוני המגמה (בניכוי גורמי עונתיות ובמחירים קבועים) נראה כי גביית המסים העקיפים בחודש פברואר נותרה ללא שינוי משמעותי לעומת החודש הקודם. העודף התקציבי של הממשלה מראשית השנה הסתכם בכ-3.3 מיליארדי ש"ח, ובניכוי ההכנסות החד-פעמיות החריגות גודלו תואם בקירוב את תחזית הגירעון המעודכנת מראשית השנה.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26/2/12, ועד 23/3/12 התחזק השקל כנגד הדולר בכ-0.9%, בעוד שיתר המטבעות העיקריים נחלשו מול הדולר בשיעור של עד 3.25%. השקל התחזק מול האירו ב-2.4%, בעוד האירו נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות העיקריים. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי יוסף השקל בכ-1.3%. התחזקות השקל החודש באה לאחר מספר חודשים של מגמת פיחות בשקל.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-26/2/12, ועד 23/3/12 עלה מדד ת"א 25 ב-4%, על רקע הודעת המפקח על הבנקים על העלאת יחסי הליבה במערכת הבנקאות, שתיושם בשנים הבאות. המיתווה שפורסם מתון מזה שהיה צפוי על ידי הבנקים ובשוק. לאחר פרסום הודעת המפקח עלה מדד הבנקים ב-8%. העלייה במדד ת"א 25 באה על רקע מגמה מעורבת שנרשמה החודש במדדי המניות המובילים בעולם, שהמדדים בתל אביב הפגינו לעומתם ביצועי חסר בחודשים האחרונים. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה עליית תשואות – בעיקר באפיק השקלי, אך גם באפיק הצמוד לכל אורך העקומים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב-21 נ"ב וירד ל-246 נ"ב, לעומת כ-267 נ"ב ערב הדיון המוניטרי הקודם; זאת עקב עליית תשואות חדה יותר בארה"ב. תשואות המק"ם עלו לכל אורך העקום לרמה ממוצעת של 2.6%, כך שלמעשה השוק לא צופה הורדת ריבית בשנה הקרובה. יציאתם של תושבי חוץ מאפיק זה נמשכת ותומכת בעליית התשואות. מגמת הפדיונות מהקרנות הכספיות נמשכה גם החודש, אך בקרנות הקונצרניות נרשמה גם החודש צבירה חיובית, אף כי ברמות נמוכות. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, התרחבה מעט החודש, ל-195 נ"ב, לעומת כ-190 נ"ב ערב החלטת הריבית הקודמת. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו בכ-0.5%. מירווחי התשואות של התל-בונד הצטמצמו החודש, ואילו מרווחי התשואות באג"ח של קבוצות ההחזקה נותרו סביב הרמות הגבוהות שבהן היו לפני כחודש.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בפברואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-0.7%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-9.1%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש ינואר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.2%, לרמה של 771 מיליארדי ש"ח. הירידה בהיקף החוב נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר, שהקטין את שווי החוב במט"ח במונחי שקלים. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה ב-0.1%, ל-365 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור בחודש ינואר ב-0.2%, לרמה של 259 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים אשר הסתיימו בפברואר היה נמוך ב-2.3% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד בפברואר על 27.3%. שיעורי הריבית על המשכנתאות הצמודות והלא צמודות בריבית משתנה ירדו ואילו הריבית על המשכנתאות הצמודות למדד בריבית קבועה נותרה ללא שינוי.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נותר בחודש פברואר ללא שינוי. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-4.6%. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים דצמבר-ינואר ב-0.1%, עלייה שניה ברציפות לאחר ירידות בשיעור מצטבר של 1.4% בשלושת החודשים הקודמים. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר הסתכמה עליית מחירי הדירות ב-4.5%, המשך של האטה משמעותית מהקצבים שנרשמו בחודשים הקודמים.
נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש נובמבר על 43,648 ו-33,917, בהתאמה, לעומת 43,537 ו-34,775 בחודש הקודם. עם זאת, ברביע הרביעי של השנה נרשמה ירידה מסוימת בהתחלות הבנייה, וקצב ההתחלות ברביע הרביעי של 2011 הוא כ- 40 אלף דירות בשנה. הגידול החד בהתחלות הבנייה החל מסוף 2009 הביא לעלייה של מספר הדירות למכירה, ובחודשים האחרונים הוא הגיע לרמה שהייתה בשנים 2003–2007.
ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להוסיף ולהשפיע בהמשך.
המשק העולמי: נתוני המקרו בארה"ב המשיכו בד"כ להפתיע לטובה, ונראים טוב יותר בהשוואה לכלכלת גוש האירו. כלכלת ארה"ב צמחה ברביע הרביעי ב-3%, שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז הרביע השני של 2010 לעומת התכווצות של 0.3% בגוש האירו. גם נתוני התעסוקה, אמון הצרכנים, המכירות הקמעוניות והייצור בארה"ב מצביעים על התרחבות. הערכות בתי ההשקעות הן שהאמנה להידוק המשמעת התקציבית באירופה צפויה להכביד על המעבר לצמיחה עתידית באירופה. נתוני המקרו במשקים המתעוררים מעורבים, אך ממשיכים להעיד על האטה בצמיחתם, כאשר הודו וברזיל דיווחו כי שיעור הצמיחה ברביע הרביעי של 2011 היה הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות, וסין הורידה את יעד הצמיחה ל-7.5%. האינפלציה בארה"ב ובגוש האירו נותרה בפברואר ללא שינוי, ובהסתכלות על 12 חודשים אחורנית היא עומדת על 2.9% ו-2.7%, בהתאמה. יחד עם זאת, ישנם חששות לעליה של מחירי האנרגיה, שתעלה את שיעורי האינפלציה, מצב שהתבטא בחודשים האחרונים בעלייה של ציפיות האינפלציה בארה"ב ובגרמניה. ה-Fed וה-ECB הותירו החודש את הריבית ללא שינוי. ה-Fed הצהיר כי בכוונתו לשמור על רמת הריבית האפסית לפחות עד סוף 2014, אף כי בשוק מגולמת העלאת ריבית כבר באוגוסט 2013. ה-ECB הפעיל תוכנית הרחבה נוספת, הכוללת הזרמת נזילות משמעותית לבנקים בגוש האירו.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
מדד פברואר נשאר ללא שינוי, והאינפלציה בפועל בהסתכלות על 12 חודשים האחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה והיא עומדת כעת על 1.7%. הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים של גורמים שונים (החזאים, בנק ישראל, החוזים על המדד) נמצאות בתוך תחום יעד האינפלציה, אולם בחודשיים האחרונים חלה בהן עליה והן בטווח שבין 2.4% ל-2.6%, בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה בעולם, והאפשרות לעליות נוספות בחודשים הבאים.  
הנתונים שהתווספו החודש מצביעים על התייצבות קצב התרחבות הפעילות ברמות שאפיינו את הרביע האחרון של 2011. באומדני הציפיות השונים לגבי הפעילות הכלכלית חל שיפור והם מצביעים על שיפור מסוים בשיעור הצמיחה. על רקע זה, עדכנה חטיבת המחקר את תחזיותיה לצמיחה בשנת 2012 לרמה של 3.1% לעומת התחזית שפורסמה לפני 3 חודשים שעמדה על 2.8%; התחזית ל-2013 היא לצמיחה של 3.5%.  
ההתפתחויות בכלכלה העולמית ובשוקי ההון העולמיים החודש הפחיתו את הסיכונים להידרדרות משמעותית בפעילות הכלכלית באירופה ובארה"ב בזמן הקרוב. נתוני המאקרו בארה"ב הפתיעו ברובם לטובה; כלכלת ארה"ב צמחה ברביע הרביעי ב-3%. בגוש האירו, לעומת זאת, נרשמה התכווצות בשיעור של 0.3%. נתוני המאקרו במשקים המתעוררים מעורבים אך ממשיכים להעיד על האטה מתונה בצמיחתם.  
רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. ה-Fed וה-ECB הותירו החודש, כצפוי, את הריבית ללא שינוי. ה-Fed הצהיר כי בכוונתו לשמור על רמת הריבית האפסית לכל הפחות עד לסוף 2014. ה-ECB הפעיל תוכנית הרחבה נוספת הכוללת הזרמת נזילות משמעותית לבנקים בגוש.  
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אפריל 2012 יפורסמו ב-9/4/2012.
החלטת הריבית לחודש מאי 2012 תתפרסם ביום שני ה-23/4/2012 , בשעה 17.30.