פרסומים'; $toptitle1a='כנסים ומצגות'; $toptitle2='כנסים ומצגות'; ?>
14.06.2012
 
הרצאה בכנס בנק ישראל "יציבות מקרו פיננסית":
שוק האשראי במסגרת מקרו פיננסית
 
צחי פרנקוביץ
מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה
 
למצגת - לחץ כאן
 
בהרצאתו היום בכנס בנק ישראל על המערכת הפיננסית סקר צחי פרנקוביץ, מנהל חטיבת מידע וסטטיסטיקה בבנק, את המגמות המרכזיות והאתגרים הניצבים בפני שוק האשראי בישראל.
פרנקוביץ' תיאר את החשיבות של ניתוח והבנת שוק האשראי במסגרת מקרו פיננסית ובמיוחד במתן כלים להבנה של תמונת המצב המקרו פיננסית, וכן דיבר על זיהוי תהליכים ושינויים וקביעת מדיניות לניהול טוב יותר של סיכוני המערכת מחד ויכולתה לתמוך בפעילות הכלכלית במשק מאידך.
הניתוח התמקד בשלושה היבטים של שוק האשראי: תפקידם של תושבי חוץ כמקור יציב של הון למערכת המקומית בעולם לא יציב, זיהוי תהליכים ואתגרים עיקריים באשראי הבנקאי ונקודת המבט של הסקטור העסקי בישראל.
תושבי חוץ תורמים למשק כ-17% מסך מקורותיו הפיננסיים. נתון זה משמעותי בסביבה הגלובאלית הנוכחית ובעיקר חשוב לבחון האם ועד כמה רגישים תושבי החוץ לאי הוודאות הגלובלית בבואם לקבל החלטות בקשר להשקעתם בישראל. הממצא המרכזי שהוצג, הוא שבעוד שהשקעת הפורטפוליו שלהם (השקעה בנכסים פיננסיים לטווח קצר) רגישה להתפתחויות מקרו כלכליות וגלובאליות, זרם ההשקעות הישירות שלהם במשק הפגין יציבות רבה לאורך השנים האחרונות והמשברים שפקדו את המערכת הגלובאלית. היציבות בזרם ההשקעות הישירות מהווה נקודה חשובה ליציבות ולתפקוד של השוק.
ההיבט השני הוא ערוץ האשראי הבנקאי: בהקשר זה נבחנת פעילות הבנקים לנוכח שלושה אתגרים עיקריים: ריכוזיות האשראי הבנקאי, השפעת דרישות ההון והאשראי לענף הנדל"ן.
1.      רמת הריכוזיות של האשראי הבנקאי נמצאת במגמת ירידה– שיעור החוב ללווים עד 1.2 מיליון שקל ללווה עלה מכ- 35% מסך האשראי הבנקאי ב- 2005 לכ- 43% ב- 2011 בעוד משקל החוב של הלווים הגדולים (יותר מ-200 מיליון שקל ללווה) נותר ברמה דומה לאורך התקופה. מגמה זו עקבית עם ההצהרות של כמה מהבנקים על רצונם להגדיל את הפיזור של התיק באמצעות הגדלת הפעילות עם עסקים קטנים ועם הגידול בהיקף ההלוואות לדיור. להגדלת הפיזור של האשראי הבנקאי על פני לווים השפעה חיובית על רמת הסיכון בתיק האשראי הבנקאי,ואולם למגמה זו יש פן נוסף - הגדלת הריכוזיות הענפית של האשראי הבנקאי בענף הנדל"ן.
2.      אפשרויות הצמיחה של האשראי הבנקאי: שתי מגמות משפיעות על ההערכה ביחס להיקף ההתרחבות הפוטנציאלי שלו. האחת, היא העלייה בדרישות ההון של הרגולטור והשנייה - רמת הרווחיות של הבנקים בשנים הקרובות ובעיקר בתקופה הקרובה. נושא זה נבחן על פי שלושה תרחישי רווחיות עיקריים (פסימי, מרכזי ואופטימי) ובהנחה שהבנקים יתקדמו לעמידה ביעדי ההון שנקבעו להם באופן לינארי על פני השנים הקרובות. התוצאה של תרחישים אלה מראה כי בתרחיש הבסיס האשראי הבנקאי יוכל לצמוח ב- 2012/2013, גם אם בקצב מתון יחסית, וזאת למרות ההנחה ששיעור הרווחיות שלהם ירד ביחס לשנים האחרונות.
3.      הגדלת הפיזור של האשראי הבנקאי על פני לווים לוותה בעלייה בריכוזיות הענפית של האשראי הבנקאי, שהתבטאה בעלייה במשקלם של סיכוני האשראי לענף הנדל"ן (סקטור עסקי והלוואת לדיור) – במיוחד מ- 2008. בתקופה זו עלה משקל ההלוואות לדיור בסיכון האשראי הכולל של הבנקים מכ- 15% אל יותר מ- 20% בעוד משקלם של סיכוני האשראי לבינוי ונדל"ן (סקטור עסקי) עלה מכ- 17% לכ- 19% מסך סיכוני האשראי באותה תקופה.לכך יכולה להיות השפעה על מידת הנכונות של הבנקים והרגולטור לראות המשך עלייה במשקלו של האשראי למגזר זה.
ההיבט השלישי שנסקר הוא נקודת המבט של הסקטור העסקי, בכל הקשור לגיוון מקורות והגדלת נגישות. החוב של הסקטור העסקי, העומד כיום על כמעט 800 מיליארד שקל, יותר מאשר הכפיל את עצמו לעומת רמתו בתחילת העשור הקודם. הצמיחה בהיקף החוב לוותה בתהליך של תחלופה – אם בתחילת התקופה (שנת 2000) האשראי הבנקאי היווה כ- 75% מהחוב של הסקטור העסקי בעוד שוק האג"ח הסחיר כמעט ולא היה קיים, כיום האשראי הבנקאי מהווה כ- 50% בלבד מהמקורות ואילו החוב החוץ בנקאי (סחיר ולא סחיר) עלה לכ- 35% מסך החוב של הסקטור העסקי. גיוון אפשרויות הגיוס תרם להגדלת הנגישות למימון לכלל הפירמות במשק ותרם לצמיחה. עוד נמצא,שהסקטור העסקי המשיך לצמוח גם בשנים האחרונות, תוך כדי הקטנת היחס חוב/תוצר מכ- 1.64 ב- 2007 לכ- 1.27 ב- 2011. היכולת של הסקטור לצמוח גם בתהליך של הקטנת הביקוש לאשראי חדש היא ממצא חשוב התורם להערכת יכולת הצמיחה שלו בעתות של אי וודאות.
למרות זאת, נראה כי שוק האשראי מאותגר בתקופה הזאת על ידי שלושה אתגרים עיקריים:
1.      ריכוז חוב– החוב של 14 קבוצות עסקיות עיקריות בישראל שווה כיום לכ- 31% מהחוב של כלל הסקטור העסקי (כ- 234 מיליארד שקל) וזאת בהשוואה לכ- 25% בלבד ב- 2009. שני שלישים ממנו מרוכזים ב- 5 קבוצות בלבד. ריכוז חוב בקבוצות עסקיות איננו דבר שלילי בהכרח, בפרט אם מדובר בקבוצות עסקיות בעלות פיזור רחב של הפעילות העסקית ואי תלות פנימית בין החברות בקבוצה. יחד עם זאת, חשוב לציין שחלק מהחוב (76 מיליארד שקל ב- 2011) מרוכז בחברות בעלות רמת מינוף גבוהה יחסית (מעל 75%) והחוב של קבוצה זו גדל בשנים האחרונות.
2.      פירעון חוב בתקופה של אי וודאות כלכלית – אתגר שני שהסקטור העסקי מציב לשוק האשראי הוא היקף הפירעון של חוב סחיר בשנים הקרובות. היקף הפירעון החזוי של קרן וריבית ב- 2012 מוערך ב- 35 מיליארד שקל . נתוני השנים האחרונות מראים שהיקף הנפקות החוב בשוק ההון נע בסביבות 30 מיליארד שקל לשנה וביחד עם האשראי הבנקאי, נראה כי יש ביכולתו של השוק לספק את הביקושים. יחד עם את, כאשר מונים את האתגרים,גם בצד הבנקאי וגם בשוק החוץ בנקאי,נראה כי עשוי להיווצר לחץ בשוק, לחץ שייתכן וכבר משתקף דרך העלייה במרווחי התשואות של חברות בדירוג נמוך שעלו בשנה האחרונה בכ- 10 נקודות אחוז לערך.
3.      אשראי לענף הנדל"ן –האתגר של ענף הנדל"ן בא לידי ביטוי הן באשראי הבנקאי (עליית הריכוזיות הענפית) והן באשראי החוץ בנקאי (עליית מרווחי תשואה). ביטוי נוסף לכך מצאנו בתשובה שנותנות חברות ביחס לשאלה מהי רמת המגבלה בקבלת אשראי. מסקר המגמות של הלמ"ס וגם מסקר החברות של בנק ישראל ניתן לראות סימנים לכך שיותר חברות מענף הנדל"ן והבינוי מתקשות לקבל אשראי (בבנקים ובשוק ההון) אם כי עדיין שיעורן נמוך בהרבה משיעור החברות המדווחות שאין להן בעיה לקבל אשראי.
סיכום
בסוף 2006 עמד מדד מחירי הדיור בארה"ב (מדד קייס –שילר ל- 10 הערים הגדולות) על רמה הגבוהה פי 2.4 מרמתו ב- 1999. בד בבד גדל גם היקף המשכנתאות בארה"ב פי 2.4 וכל זאת בתקופה שבה גדל התוצר לנפש ב- 35% בלבד. התנפחות בועת הנכסים בארה"ב וההתפוצצות שלה ב- 2008-9, גרמו לאחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר מאז השפל הגדול. ההתפתחויות בשוק האשראי בישראל מראות לנו שבישראל ההתנהגות של השוק וצעדי המדיניות הנלווים מאפשרים יתר רציונליזציה של הקשר בין מחיר לסיכון, באופן שיאפשר לשוק ולסקטור העסקי לפעול בסביבה יציבה הרבה יותר ולהימנע מההשלכות החמורות של חימום וקירור יתר בשוק האשראי ושוקי הנכסים היכולת של קובעי המדיניות בישראל לנתח את המערכת מנקודת מבט מקרו פיננסית ולהפעיל כלי מדיניות המתאימים למגוון האתגרים הניצבים בפני המערכת כמו גם אופן פעולתם של השחקנים השונים בשוק, מהווים יתרון עבור המשק הישראלי.