פרסומים"; $toptitle1a="מחקרים"; $toptitle1b="סקר בנק ישראל 78"; $toptitle2="סקר בנק ישראל 78"; ?>

נובמבר 2005

קובי ברוידא ועמית פרידמן
מדד אמון הצרכנים והצריכה הפרטית


המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים

בעבודה זו נמצא כי סקר הצרכנים של גלובס-סמית יכול לנבא חלק מהשינויים בצריכה הפרטית הכוללת והשוטפת בישראל בטווח של רביע. חלק מיכולת הניבוי של הסקר הוא ייחודי לו: גלום בו מידע שלא ניתן לדלות ממשתנים כלכליים אחרים. לגבי רכישת מוצרים בני קיימא יש לסקר כוח ניבוי משמעותי, אך נראה שלשימוש בו אין ערך מוסף מעבר לנתונים משוק ההון. נמצא כי יכולת הניבוי של הסקר לגבי כל סוגי הצריכה הייתה משמעותית בשנים 2002-1996, והיא נחלשה מאוד בשנים 2004-2003.

כושר ההסבר הגבוה של הסקר בתקופת המדגם בולט על רקע יכולתן המוגבלת של משוואות הצריכה הרגילות להסביר שינויים בצריכה בישראל בשנים האחרונות. התוצאות עולות בקנה אחד עם המסקנות של מחקרים לגבי סקרים דומים בארה"ב. עם זאת יש לסייג את ממצאי עבודתנו, משום שהתקופה הנחקרת – 9 שנים בלבד – קצרה יחסית למחקרים בארה"ב.

מבין שלוש השאלות של הסקר, זו המתייחסת לציפיות הפרטים לגבי מצבם האישי בעתיד מספקת את מירב המידע. השילוב של שאלה זו עם השאלה לגבי המצב הנוכחי במשק מיטיב למצות את כושר הניבוי הגלום בסקר.

כפי שמצוין בספרות, תוצאות כגון אלו סותרות במידה מסוימת את השערת ההכנסה הפרמננטית של Hall, ואף אינן מתיישבות עם תיאוריות אחרות על הצריכה הפרטית.


אסף זוסמן ונעם זוסמן
סיכולים ממוקדים - הערכת יעילותם למלחמה בטרור באמצעות נתוני שוק ההון


המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים

מעצבי מדיניות ברחבי העולם תרים אחרי אמצעי מדיניות יעילים למלחמה בטרור. המאמר מציע מדידה כמותית עקיפה וייחודית של יעילות אחד האמצעים – סיכולים ממוקדים, דרך בחינת התגובה של שוק המניות הישראלי על התנקשויות במחבלים פלסטינים בתקופת 'אינתיפאדת אל-אקצה'. הנחת המוצא היא שלטרור השפעה מקרו-כלכלית שלילית על המשק הישראלי, ולכן שוק המניות צפוי להגיב בחיוב על חדשות בדבר הפעלת צעדי מדיניות יעילים נגד הטרור – ולהפך. מניתוח בשיטת 'event studies' עולה כי הבורסה של תל אביב אינה מגיבה על התנקשויות במחבלים מדרג זוטר, אולם מגיבה בעוצמה על התנקשויות במחבלים בכירים: שערי המניות יורדים בעקבות ניסיונות להרוג מנהיגים פוליטיים של ארגוני הטרור, ועולים בעקבות הריגת בכירים בדרג הצבאי. מכאן ששוק ההון רואה בהתנקשות בראשונים דרך מזיקה לצמצום הטרור ויעילה במקרה השני.


חדוה בֶּר וקונסטנטין קוסנקו
אנליסטים הממליצים על מניות של חברות קשורות: האם השוק מבין את הפוטנציאל לניגוד עניינים?


המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים

אנליסטים ממליצים לעיתים לרכוש מניות של חברות שבהן מחזיק המתווך הפיננסי המעסיק אותם (להלן אנליסטים בעלי החזקה: equity stakes). מצב זה כמובן טומן בחובו פוטנציאל לניגוד עניינים, ולכן מקשה על מתן המלצה אובייקטיבית. האם השוק מזהה פוטנציאל זה לניגוד עניינים ומגיב עליו? האם הפוטנציאל אכן מתממש? במחקר זה אנו ממשיכים את עבודתם של Michaely and Womack (1999), שבחנו לגבי ארה"ב את הפוטנציאל לניגודי העניינים של אנליסטים הממליצים על חברות שבהן בנק ההשקעות המעסיק אותם היה החתם בהנפקה, ומרחיבים את הבדיקה לניגודי עניינים במקרים שבהם בנק השקעות המליץ על חברה שהוא קשור עמה בקשרי בעלות. לצורך המחקר אנו עושים שימוש במאגר מידע ייחודי, המכיל  1,000 המלצות שניתנו בשנים 1999 עד 2001 על מניות הנסחרות בבורסת תל אביב, מהן 15 אחוזים על מניות שהוחזקו על ידי המתווך הפיננסי המעסיק את האנליסט.

הממצאים העיקריים המתקבלים במחקר הם כי אנליסטים בעלי החזקה, בניגוד לאנליסטים עצמאיים, ממליצים לרכוש את המניה בעיתוי שבו הדבר דרוש ביותר לשם הגנה על האינטרס של המתווך הפיננסי המעסיק אותם, כלומר כשביצועי המניה יורדים. ואולם, השוק אינו מזהה את הפוטנציאל לניגוד עניינים, ומתייחס באותו אופן להמלצות של אנליסטים בעלי החזקה ולאלה של אנליסטים עצמאיים (אין עדויות ל-discount) בשבוע סביב ההמלצה. בחינת התשואה במשך מחצית השנה לאחר ההמלצות מעלה כי משקיעים שקנו מניות על פי המלצות של אנליסטים בעלי החזקה השיגו בדיעבד תשואה נמוכה משמעותית מזו שיכלו להשיג אילו פעלו על פי המלצות של אנליסטים עצמאיים. ניתוח תגובת השוק על המלצות לפי תקופות מעלה כי ניגודי העניינים האלה התממשו בתקופת הגיאות בשוק ההון, ואילו לאחר התפוצצות הבועה, במהלך שנת 2001, השתנתה תגובת השוק על ההמלצות: המשקיעים עשו discount להמלצות של אנליסטים בעלי החזקות.


אשר גרוסברג ובנצי שרייבר
הפעילות הספקולטיבית של תושבי ישראל במטבע חוץ - באשראי ובפקדונות


המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים

העבודה בוחנת את התפתחות האשראי והפיקדונות של תושבי ישראל במט"ח ובשקלים ואת הגורמים שהשפיעו עליה בתקופה מארס 1995 עד דצמבר 2003, על רקע הטענות בדבר פעילות ספקולטיבית שניצלה את פערי התשואות להפקת רווחי ארביטרז'. העבודה מציגה מדד לבדיקת היקף הפעילות הספקולטיבית במט"ח בסך כל הפעילות באשראי ובפיקדונות במגזרי ההצמדה השונים, לשם הבחנה בין פעילות ספקולטיבית – נטילת הלוואות במט"ח והפקדתן בפיקדונות שקליים תוך ניצול פערי התשואות – לבין פעילות לא ספקולטיבית.

עדות מובהקת לפעילות ספקולטיבית נמצאה רק בתקופה שבה בנק ישראל התערב במסחר – מארס 1995 עד יולי 1997 – והגורם שהשפיע באופן מובהק על פעילות זו בתקופת ההתערבות ועד סוף 1999 היה פער התשואות המותאם לסיכון שער החליפין.

עוד התברר בעבודה כי השינויים שחלו במשקל האשראי במט"ח בתקופת המדגם נבעו מגידול הפעילות במגזר השקלי הלא-צמוד. בתקופה זו ירדו מהותית ציפיות האינפלציה וסביבת האינפלציה, אך עלה סיכון שער החליפין. נמצא כי ההשפעה הדומיננטית יותר על ההתפתחויות הייתה של השינויים בציפיות האינפלציה.


רן שהרבני
פירוק חברות מסיבות מקרו-כלכליות


המחקר בשלמותו, כקובץ PDF ()

עיקרי הממצאים

עבודה זו מנתחת את מאפייניהן של חברות ישראליות שפורקו. נמצא כי אלה הן חברות חדשות יחסית, כי הן העסיקו מספר עובדים קטן מן הממוצע של חברות במגזר העסקי, הן פעלו בעיקר בשוק המקומי, עסקו בעיקר בייצור, ובפרט בענפי תעשייה מסורתיים ובענף הבנייה. ההשפעה של משתנים מקרו-כלכליים על שיעור החברות שהתפרקו בשל חדלות פירעון נבחנה לפי נתונים רבעוניים לתקופה 1990:I עד 2002:I. נמצא כי שיעור החברות המתפרקות עולה כשהאינפלציה בפועל, לאורך זמן, נמוכה מזו שהייתה צפויה, וכשהריבית הנומינלית או הריאלית עולה. שינויים בשער החליפין הריאלי אינם משפיעים על שיעור החברות המתפרקות. כן נמצא שככל שהתוצר נמוך מהפוטנציאל שלו, גדל מספר החברות המתפרקות.